דיון ומסקנות :
מדינת ישראל גדושה בשסעים רבים, השסע הלאומי, הדתי, העדתי, הפוליטי ועוד רבים שאני מאמינה שעדיין לא שמעתי עליהם.
כנערה מתבגרת אני מרבה לחקור ולהבין דברים, ממה הם נובעים ולמה הם גורמים. וכאשר הייתי צריכה לבחור נושא לעבודת חקר בנוגע לתקשורת הוצפתי בנושאים ולא ידעתי במה לבחור.
תחילה בחרתי בחקירת הריאלטי אך כשהתחלתי לחפש מקורות מידע הבנתי כי נושא זה לא כל כך מעניין אותי וכך גם לא תצא עבודה מעניינת, אז חיפשתי נושאים שניתן לחקור בנוגע לפוליטיקה ומדינה ולבסוף הבנתי שעליי לחקור ממה נגרמת הקיצוניות הקיימת בין האידיאולוגיות בארץ ישראל ?
הבנתי כי אולי קיים הסיכוי שהציבור הישראלי אינו מקצין את דעותיו לבדו אלא התקשורת הישראלית גורמת לו להקצנת דעותיו. בחרתי בנושא זה מפני שזהו נושא שנוי במחלוקת שמפריע לרמת החיים הציבורית.
כל הנושאים המדוברים סביב התחום הפוליטי במדינת ישראל מעניינים אותי וגורמים לי להתעמק בסיבות לכל מקרה , במיוחד כאשר מקרים כאלו מגיעים לנושאי הימין והשמאל. אני מנסה להבין מה גרם באמת לפילוג הקיצוני, למריבות, לתככים ולשנאה שקיימת בין האזרחים במדינה שלי. אני מסתכלת מהצד ורואה את המלחמה האישית והקטנה שכמעט אף אחד לא מייחס אליה חשיבות, היא נמצאת אפילו בין החברים הסובבים אותי שעוד לא נכנסו לגמרי לעולם הפוליטיקה והיא לדעתי זאת הגורמת לכל הבלגן.
מתוך חיפוש מקורות מידע, כתבות, סרטונים ומאמרים שונים הסקתי את שאלת החקר והדילמה שלי.
בחרתי לחקור ולפתח את השאלה :
להלן הטבלה :
תחילה בחרתי בחקירת הריאלטי אך כשהתחלתי לחפש מקורות מידע הבנתי כי נושא זה לא כל כך מעניין אותי וכך גם לא תצא עבודה מעניינת, אז חיפשתי נושאים שניתן לחקור בנוגע לפוליטיקה ומדינה ולבסוף הבנתי שעליי לחקור ממה נגרמת הקיצוניות הקיימת בין האידיאולוגיות בארץ ישראל ?
הבנתי כי אולי קיים הסיכוי שהציבור הישראלי אינו מקצין את דעותיו לבדו אלא התקשורת הישראלית גורמת לו להקצנת דעותיו. בחרתי בנושא זה מפני שזהו נושא שנוי במחלוקת שמפריע לרמת החיים הציבורית.
כל הנושאים המדוברים סביב התחום הפוליטי במדינת ישראל מעניינים אותי וגורמים לי להתעמק בסיבות לכל מקרה , במיוחד כאשר מקרים כאלו מגיעים לנושאי הימין והשמאל. אני מנסה להבין מה גרם באמת לפילוג הקיצוני, למריבות, לתככים ולשנאה שקיימת בין האזרחים במדינה שלי. אני מסתכלת מהצד ורואה את המלחמה האישית והקטנה שכמעט אף אחד לא מייחס אליה חשיבות, היא נמצאת אפילו בין החברים הסובבים אותי שעוד לא נכנסו לגמרי לעולם הפוליטיקה והיא לדעתי זאת הגורמת לכל הבלגן.
מתוך חיפוש מקורות מידע, כתבות, סרטונים ומאמרים שונים הסקתי את שאלת החקר והדילמה שלי.
בחרתי לחקור ולפתח את השאלה :
האם המתחים בדעות האידיאולוגיות הקיימות בחברה הישראלית נובעים מההקצנה המכוונת של התקשורת על מנת לייצר רייטינג גבוה יותר ?
ומתוכה הסקתי את הדילמה שלי : האם התקשורת שולטת במוחינו ובונה מציאות קיצונית במקום לשקף לנו את המציאות האמיתית ולהגיע להסדרים ?
כדי להתחיל לחקור את שאלת החקר ניסחתי קודם כל שיטת מחקר, תחילה רציתי לשלוח הודעות למפיקי ועורכי מהדורת החדשות אך דבר זה לא יצא לפועל מסיבת חוסר זמן עד לסיום העבודה ומענה מהגורמים הרצויים. לכן, שיניתי את שיטת המחקר לחקירת טוקבקים בשני אתרי עיתונים מנוגדים ושונים שנושא הכתבה שלהם זהה, נושא הכתבות הוא על ביקורו של שר החוץ הגרמני ופגישתו עם ארגון שוברים שתיקה, וסירובו של בנימין נתניהו להיפגש איתו.
הכתבה הראשונה לקוחה מאתר עיתון הארץ והכתבה השנייה לקוחה מאתר ווינט שהוא שייך לעיתון ידיעות אחרונות. בעזרת שיטה זו אנסה להגיע לעומק הדעות הפוליטיות הקיימות היום בשיח הציבורי הישראלי כדי לנסות להסביר את שאלת המחקר שלי.
הכתבה הראשונה לקוחה מאתר עיתון הארץ והכתבה השנייה לקוחה מאתר ווינט שהוא שייך לעיתון ידיעות אחרונות. בעזרת שיטה זו אנסה להגיע לעומק הדעות הפוליטיות הקיימות היום בשיח הציבורי הישראלי כדי לנסות להסביר את שאלת המחקר שלי.
ארצה להתמקד בשאלה- האם באמת האוכלוסייה הישראלית קיצונית כמו שסברתי ?
אעשה זאת בעזרת הטוקבקים שישקפו לי קלות את דעותיהם של האנשים, מי נכנס לכל עיתון ומה דעתם של האנשים בנוגע לנאמר בכתבה.
לאחד מכן ייצרתי טבלה אשר תראה כמה טוקבקיסטים היו בעד הכתבה וכמה נגדה, זאת מתוך כוונה לחקור האם הציבור הישראלי מסכים עם הנכתב בתקשורת ? או האם מתנגד לו ?אעשה זאת בעזרת הטוקבקים שישקפו לי קלות את דעותיהם של האנשים, מי נכנס לכל עיתון ומה דעתם של האנשים בנוגע לנאמר בכתבה.
להלן הטבלה :
https://docs.google.com/document/d/1CYXOPu5WtCVfUbvPVDT11jpupyqV4OcpfbB6qn0TdmQ/edit
מתוך 50 טוקבקים שאותם בדקתי התסבר כי :
באתר עיתון ווינט של ידיעות אחרונות נמצאו כ 32% טוקבקים נגד הנאמר בכתבה ו68% בעד הנאמר בכתבה. כלומר, בכתבה המתוארת באתר ווינט ניתן לקרוא על הגעתו של שר החוץ הגרמני בישראל, הוא נפגש עם ארגון שוברים שתיקה ולאחר מכן רצה להיפגש עם ביבי, ביבי סירב לפגישה ודבר זה הצטייר במספר היבטים בקרב הציבור הישראלי, כמו שחקרתי, רוב הטוקבקים שבדקתי היו בעד סירובו של ביבי מנימוקים שונים, אך מול נמצאו כ32 אחוזים שהיו נגד הסירוב ונגד ביבי בכלליות.
באתר עיתון הארץ נמצאו כ 30% טוקבקים נגד הנאמר בכתבה ו 70% בעד הנאמר בכתבה .
בדומה לכתבה שפורסמה באתר ווינט, כאן מתואר הסירוב טיפה אחרת. בכתבה בהארץ מתואר נתניהו כגורם תקיפה וסירובו מודגש כמעשה לא ראוי.
מכאן ניתן להבין כי 30 אחוזים מ50 הטוקבקים נגד הכתבה ונגד הוצאתו של ביבי כאדם תוקף ואל מול זה, כ70 אחוזים הסכימו עם הנאמר, מה שמראה לנו שגם הם חושבים שנתניהו התנהג בצורה לא ראויה.
מתוך הממצאים הנחתי את הנחת היסוד כי עיתון הארץ נוטה להיות עיתון מגזרי יותר ויותר, המותאם לדעה הרווחת שנתניהו לא מתאים לשלטון ומעשיו אינם ראויים, דעה זו תואמת ברוב מאפייניה לאידיאולוגיית השמאל, מה שמראה לי שהכתבות המפורסמות בעיתון הארץ יהיו לרוב כנגד נתניהו, מה שיכול להגביר ולהקצין את אידאולוגיית השמאל ובכך להוביל למקרים קיצוניים כמו ביקורת אלימה, אלימות פיזית ומילולית ועוד.
מנגד, הנחתי כי אתר ווינט הוא אתר אתרוגני המציג את הכתבות באופן שמנסה להיות יותר ויותר אובייקטיבי אך לא לגמרי כמובן.
הנחת היסוד שלי היא שאת עיתון ווינט קוראים מגוון של מגזרים, יהודיים, חילוניים, דתיים וערבים, מה שמראה על כך שעל הכתבות המפורסמות בו יש להיות כמה שיותר אובייקטיביות כדי לא להעליב, לפגוע או ליצור אפליה לאחד מן המגזרים. בהתנהגות תקשורתית כזו אין כוונה להקצנת הדעות אלא לפרסום הכתבה והמקרה כדי לעדכן את הציבור, דבר שמונע מהציבור הישראלי להגיע לתככים ולשנאה בגלל הנאמר בכתבה.
בהקשר לחקירת הטוקבקים, ניתן לראות כי רוב הדעות המוצגות בטוקבקים שבאתר ווינט הם תגובות קצרות וקלועות, רובן עם קללות כנגד שוברים שתיקה וארגוני שמאל כאלו ואחרים, דבר המראה על כך שאתר ווינט גורם להתלהמויות ורמת קיצוניות גבוה בחברה הישראלית. נקודה חשובה שעליי להוסיף היא שככל הנראה עובדי אתר ווינט אינם מצנזרים ומוחקים טוקבקים לא הולמים, ביקורתיים ופוגעניים לדוגמה תגובה כנגד הכתבה באתר ווינט : "הגרמני פגש את הגייס החמישי ארגון קטן רעשני שמשרת את מטרות הפנים הגרמניות. אלפי אנשי דעאש בגרמניה ממתינים לפקודה".
כשהם כותבים על "הגייס החמישי" הם מתכוונים לארגון שוברים שתיקה. גייס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו של אותו הגוף ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ. ( מתוך ויקפדיה).
לסיכום, השערתי אוששה. סברתי בתחילת העבודה שהתקשורת מקצינה את הדעות הקיימות בציבור הישראלי, וצדקתי. חוסר הגבלת חופש הביטוי בקרב תגובות וטוקבקים גורמת לציבור הישראלי יותר מידי חופש ביטוי, דבר הגורם לכל אזרח ואדם לשפוך את כל דעותיו על כלי התקשורת ולהרגיז אנשים אחרים וכמוהם להתרגז גם. הטוקבקים יכולים להוות גורם בסיסי להיווצרות הקיצוניות הקיימת בקרב הציבור הישראלי. בנוסף לכך, מתוך כל חיפוש המחקרים המתאימים לעבודה מצאתי כי השיח הישראלי הוא האלים ביותר, זאת מתוך מחקר של חברת spot.im שפורסם באתר עיתון דה מרקר.
"סמולנים, תמותו": מחקר קובע - הישראלים הכי אלימים ברשת
ישראל היא המדינה עם אחוז הטוקבקים האלימים הגבוה ביותר ברשת, כך חשפה היום (א') Spot.im. לפי נתוני החברה הישראלית, שפיתחה מערכת תגובות דמוית צ'ט לאתרים, לא פחות מ-6.5% מהתגובות בישראל מסוננות על ידי המערכת שלה בעקבות אופי אלים. במקום השני נמצא רוסיה, בה מצונזרים 5.5% מהטוקבקים, ובמקום השלישי ארה"ב, בה נמחקים 5% מהטוקבקים באופן אוטומטי.
קישור לכתבות שמהם נלקחו הטוקבקים :
ווינט : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4953913,00.html
הארץ : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4953913,00.html
מתוך 50 טוקבקים שאותם בדקתי התסבר כי :
באתר עיתון ווינט של ידיעות אחרונות נמצאו כ 32% טוקבקים נגד הנאמר בכתבה ו68% בעד הנאמר בכתבה. כלומר, בכתבה המתוארת באתר ווינט ניתן לקרוא על הגעתו של שר החוץ הגרמני בישראל, הוא נפגש עם ארגון שוברים שתיקה ולאחר מכן רצה להיפגש עם ביבי, ביבי סירב לפגישה ודבר זה הצטייר במספר היבטים בקרב הציבור הישראלי, כמו שחקרתי, רוב הטוקבקים שבדקתי היו בעד סירובו של ביבי מנימוקים שונים, אך מול נמצאו כ32 אחוזים שהיו נגד הסירוב ונגד ביבי בכלליות.
באתר עיתון הארץ נמצאו כ 30% טוקבקים נגד הנאמר בכתבה ו 70% בעד הנאמר בכתבה .
בדומה לכתבה שפורסמה באתר ווינט, כאן מתואר הסירוב טיפה אחרת. בכתבה בהארץ מתואר נתניהו כגורם תקיפה וסירובו מודגש כמעשה לא ראוי.
מכאן ניתן להבין כי 30 אחוזים מ50 הטוקבקים נגד הכתבה ונגד הוצאתו של ביבי כאדם תוקף ואל מול זה, כ70 אחוזים הסכימו עם הנאמר, מה שמראה לנו שגם הם חושבים שנתניהו התנהג בצורה לא ראויה.
מתוך הממצאים הנחתי את הנחת היסוד כי עיתון הארץ נוטה להיות עיתון מגזרי יותר ויותר, המותאם לדעה הרווחת שנתניהו לא מתאים לשלטון ומעשיו אינם ראויים, דעה זו תואמת ברוב מאפייניה לאידיאולוגיית השמאל, מה שמראה לי שהכתבות המפורסמות בעיתון הארץ יהיו לרוב כנגד נתניהו, מה שיכול להגביר ולהקצין את אידאולוגיית השמאל ובכך להוביל למקרים קיצוניים כמו ביקורת אלימה, אלימות פיזית ומילולית ועוד.
מנגד, הנחתי כי אתר ווינט הוא אתר אתרוגני המציג את הכתבות באופן שמנסה להיות יותר ויותר אובייקטיבי אך לא לגמרי כמובן.
הנחת היסוד שלי היא שאת עיתון ווינט קוראים מגוון של מגזרים, יהודיים, חילוניים, דתיים וערבים, מה שמראה על כך שעל הכתבות המפורסמות בו יש להיות כמה שיותר אובייקטיביות כדי לא להעליב, לפגוע או ליצור אפליה לאחד מן המגזרים. בהתנהגות תקשורתית כזו אין כוונה להקצנת הדעות אלא לפרסום הכתבה והמקרה כדי לעדכן את הציבור, דבר שמונע מהציבור הישראלי להגיע לתככים ולשנאה בגלל הנאמר בכתבה.
בהקשר לחקירת הטוקבקים, ניתן לראות כי רוב הדעות המוצגות בטוקבקים שבאתר ווינט הם תגובות קצרות וקלועות, רובן עם קללות כנגד שוברים שתיקה וארגוני שמאל כאלו ואחרים, דבר המראה על כך שאתר ווינט גורם להתלהמויות ורמת קיצוניות גבוה בחברה הישראלית. נקודה חשובה שעליי להוסיף היא שככל הנראה עובדי אתר ווינט אינם מצנזרים ומוחקים טוקבקים לא הולמים, ביקורתיים ופוגעניים לדוגמה תגובה כנגד הכתבה באתר ווינט : "הגרמני פגש את הגייס החמישי ארגון קטן רעשני שמשרת את מטרות הפנים הגרמניות. אלפי אנשי דעאש בגרמניה ממתינים לפקודה".
כשהם כותבים על "הגייס החמישי" הם מתכוונים לארגון שוברים שתיקה. גייס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו של אותו הגוף ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ. ( מתוך ויקפדיה).
זוהי אמרה פוגענית ואלימה אשר ראויה לצנזור.
בחזרה לנושא, אין חקיקה המונעת חופש ביטוי פוגעני, דבר זה מוביל להקצנת הדעות והחופשיות הקיימת בקרב הציבור הישראלי ונותנת לו את הלגיטימציה להוציא את כל אשר בלבבו ללא צנזורה וללא התחשבות בצד הנפגע.
לעומת זאת, אם קוראים את התגובות באתר הארץ אפשר לשים לב כי התגובות שם יותר שנונות בעלות הבעת דעה ברורה וניתן להבין בדיוק מה האדם שהגיב חושב לגבי האירוע המתואר בכתבה.\לסיכום, השערתי אוששה. סברתי בתחילת העבודה שהתקשורת מקצינה את הדעות הקיימות בציבור הישראלי, וצדקתי. חוסר הגבלת חופש הביטוי בקרב תגובות וטוקבקים גורמת לציבור הישראלי יותר מידי חופש ביטוי, דבר הגורם לכל אזרח ואדם לשפוך את כל דעותיו על כלי התקשורת ולהרגיז אנשים אחרים וכמוהם להתרגז גם. הטוקבקים יכולים להוות גורם בסיסי להיווצרות הקיצוניות הקיימת בקרב הציבור הישראלי. בנוסף לכך, מתוך כל חיפוש המחקרים המתאימים לעבודה מצאתי כי השיח הישראלי הוא האלים ביותר, זאת מתוך מחקר של חברת spot.im שפורסם באתר עיתון דה מרקר.
"סמולנים, תמותו": מחקר קובע - הישראלים הכי אלימים ברשת
ישראל היא המדינה עם אחוז הטוקבקים האלימים הגבוה ביותר ברשת, כך חשפה היום (א') Spot.im. לפי נתוני החברה הישראלית, שפיתחה מערכת תגובות דמוית צ'ט לאתרים, לא פחות מ-6.5% מהתגובות בישראל מסוננות על ידי המערכת שלה בעקבות אופי אלים. במקום השני נמצא רוסיה, בה מצונזרים 5.5% מהטוקבקים, ובמקום השלישי ארה"ב, בה נמחקים 5% מהטוקבקים באופן אוטומטי.
קישור לכתבות שמהם נלקחו הטוקבקים :
ווינט : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4953913,00.html
הארץ : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4953913,00.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה